קיבוץ זיקים עלה על הקרקע ב14- בפברואר 1949, ט"ו בשבט תש"ט. ראשוני הקיבוץ באו מקבוצות שונות של דור הראשון של חניכי השומר הצעיר שלאחר המלחמה, אחרי ששהו בקיבוץ עצמאי ברחובות. טרם עלותם על הקרקע שהו חברי הקיבוץ בקיבוצי הכשרה שונים משמיר בצפון ועד לרוחמה בדרום, עברו מחנות מעצר בעתלית ובקפריסין ומחנות מעבר באיטליה ובגרמניה. דרכו של הגרעין הרומני מנעה את התפתחות תלכיד חברתי שהיעדרו העיק על הקיבוץ במבחנים בהם הוא נתקל. כיישוב מבודד על הגבול סבל קיבוץ זיקים מהסתננות מתמדת של גנבים ומסתננים מרצועה הזה, וניהל נגדם מאבק קשה במהלכו נפל מא"ז הקיבוץ, אריה גולדשטיין. מצבו הכלכלי היה קשה. הסיכונים הביטחוניים וחוסר הליכוד החברתי עוררו ספקות רעיוניים בעקבותיהם עזבו רוב חברי הגרעין הרומני את הקיבוץ בשנים 1954-1949. כדי להציל את הקיבוץ המתפורר שלחה הנהגת הקיבוץ השלמה של יוצאי התנועה באנגליה אשר לאחר ההכשרה בעין החורש הגיעה לזיקים במהלך המחצית השנייה של שנות החמישים. מאחר והיקפה של קבוצה זו היה מצומצם, החליטה מזכירות הקיבוץ הארצי להפנות לזיקים גם גרעין של חניכי תנועה ישראלית, "שומריה", שנועד להקים קיבוץ עצמאי באזור דן. הצטרפות שתי קבוצות אלו הבטיחה את המשך קיומו של הקיבוץ אך בו בזמן עודדה את שרידי הגרעין הרומני לעזוב אותו. בראשית שנות שישים, כאשר קיבוץ זיקים מנה בסביבות חמישים חברים הוחלט לחזקו על ידי גרעין ישראלי נוסף, "עינת". אם כי במהלך שנות השבעים קלט קיבוץ זיקים עוד שני גרעינים ישראליים, "נינוה" ו-"נשנה", אופיו הדמוגרפי של הקיבוץ הלך והשתנה. החל ממלחמת ששת הימים קולט קיבוץ זיקים באופן מסיבי את בוגרי התנועה הדרום אמריקאית. תחילה קלט הקיבוץ את שלושת הגרעינים של יוצאי התנועה הברזילאית, ולאחר מכן את בוגרי התנועה בארגנטינה ובאורוגואי. מראשית שנות התשעים קולט הקיבוץ את בוגרי התנועה מכל היבשת המגיעים כבודדים וכקבוצות קטנות. היום כולל הקיבוץ כמאה שישים חברים ובתוכו קבוצה גדולה של בני הקיבוץ שיותר מעשרה מהם הצטרפו לקיבוץ בחודשים האחרונים. מבחינה כלכלית היה הקיבוץ על החקלאות שהדש היה על מגוון מטעים. לאחר ניסיונות כושלים לגדל בננות, גויאבות ופרדס, מתמקד הקיבוץ בתחום המטעים בגידול מנגו ואבוקדו. אופי הקרקעות חייב גם חיפושי דרך ממושכים לגבי טיב גידולי השדה ובשנים האחרונות לאחר איחוד הפלחה והשלחין של זיקים ושל קיבוץ כרמיה השכן, תחום גידולי השדה עולה על דרך המלך. באופן מסורתי הענף החקלאי המסורתי של קיבוץ זיקים היה והינו הרפת שהי אחת הרפתות הגדולות ביותר במדינת ישראל. מאז ראשית שנות השבעים קיימת בקיבוץ זיקים תעשייה של מוצרי פוליאוריתן, פולירון המייצר פוליאוריתן מוקצף, ופולירית המייצר מוצרי פוליאוריתן יצוק. על רקע משבר ענף הפלסטיק בארץ נערך קיבוץ זיקים למצוא ענף תעשייתי חדש אך זה טרם נמצא. למרות המשבר הכלכלי של התנועה הקיבוצית והקשיים הכלכליים של קיבוץ זיקים חברי קיבוץ זיקים אופטימיים ומחפשים מוצא מהמשברים, יהיה זה בתחום כלכלי כמו שכונה נלווית או בתחום חברתי כמו ארגון מחדש של הקיבוץ.